אסון גבעת זאב

האסון בגבעת זאב כמו האסון בהר מירון אינו גזירה משמיים.
ניתן למנוע הרג של אנשים חפים מפשע ואני מבקש להשתתף בצער המשפחות השכולות ולאחל החלמה מהירה לפצועים.
האחריות הינה של מארגני האירוע.
מה שראינו באסון גבעת זאב הוא קריסת הטריבונה עם האנשים שעומדו עליה ואפקט הדומינו בשאר חלקי הטריבונה שנשארה לעמוד.
אסון זה נגרם משני סיבות עיקריות, קונסטרקציה לא תקנית וצפיפות מסוכנת על הטריבונה.
בשני המקרים (הר מירון וגבעת זאב), נדלקו נורות אזהרה ואף בגבעת זאב נאמר למארגנים באופן ברור שאסור להם לקיים אירוע באתר הבנייה הנוכחי ועד שלא יסיימו את הבנייה ויקבלו רישיון עסק, לא יוכלו לקיים אירועים.
האחריות הינה אחריות פלילית, והגורמים שאירגנו את האירוע צריכים לשאת את האשמה.
ניתן למנוע את האסון הבא: בהלוויות המוניות, עלייה לקברי צדיקים, הפגנות, או אפילו ברכבת התחתית שנבנת בימים אלה בגוש דן.
לשם כך נדרש לחוקק חוק לאירועים תחת כיפת השמיים כפי שחוקק חוק מניעת אלימות בספורט ב 2008 ולהכניס את האירועים הדתים, הפגנות ועצרות תחת חוק זה.
נושא אירועים תחת כיפת השמיים לא מעוגן בחוק אלה כפוף לחוק רישוי עסקים , פריט משטרה 7.7 ותקן ניהול אירועים המוניים שהוא תקן לא מחייב.
תחום ניהול תנועת הקהל הינו מקצוע מקובל בעולם המערבי והוא נקרא Crowd Management.
מחקרים בעולם מראים כפי ששני האסונות במירון וגבעת זאב הראו, שישנם שתי סיבות עקריות לאסונות מסוג זה, תכנון שטח לקוי וניהול כושל.
אנו חייבים לעשות את קפיצת המדרגה בתחום ניהול אירועים המוניים בישראל.
בנוסף למהנדס הבטיחות שעוסק בעיקר בתכנון ובאישור הקונסטרוקציות ובאיתור מפגעים בשטח ובנוסף למנהל הביטחון שאחראי על מניעת פח"ע ופלילי, עלינו להבין שחסרה פונקציה נוספת שהיא מנהל תנועת הקהל באירוע.
זה לא רק תכנון הנדסי, זה לא רק מתמטיקה, זה גם הצורך לגרום לקהל לפעול כפי שמצופה ממנו, ולכך יש היבטים פסיכולוגים, הסברתיים והנעת המון.
האחריות של מנהל תנועת הקהל, לתכנן ביחד עם המפיק, מהנדס הבטיחות ואחראי הביטחון את תנועת הקהל משלב ההגעה לאירוע, מהלך האירוע ועד עזיבתו בשגרה ובחירום ולנהל את זה בשטח בפועל.
התכנון והביצוע יושבים על 3 רגליים מרכזיות: תכנון שטח, מידע שמועבר לקהל, וניהול בפועל של כוח האדם. כל זאת בשלושת שלבי האירוע: שלב הכניסות, מהלך האירוע ושלב היציאה. בשגרה ובחירום.
בעולם המערבי יש מקצוע כזה שאנשים לומדים אותו, חוקרים אותו ומיישמים אותו בשטח ועד שזה לא ייושם בישראל , לא נראה את קפיצת המדרגה המיוחלת.
אסור לסמוך על המזל!
אנחנו חייבים להערך טוב יותר.
חבל שאנו צריכים שבחודש אחד יתרחשו שני אסונות נוראים כאלה ויהרגו אנשים חפים מפשע בשביל שיקרה השינוי.

נהנת לקרוא? אשמח לשיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email