אסון הר מירון הוא טרגדיה נוראית ואני מבקש להשתתף בצער המשפחות השכולות והחלמה מהירה לפצועים.
אבל חשוב להגיד כבר בתחילת הדברים, זו לא גזירה משמיים.
ניהול קהל זה מקצוע – Crowd Management זה מקצוע.
בעולם יש אנשים שעוסקים בזה, חוקרים את זה, לומדים את זה, מנהלים את זה.
מעבר לאבטחה, מעבר לבטיחות צריך מומחים לניהול קהל.
ניתן לקיים התכנסויות המוניות בבטחה, זה נכון להפגנות, הלוויות המוניות, תחבורה ציבורית, פסטיבלים והתכנסויות דתיות.
צריך רק לנהל את הקהל באופן מקצועי, חכם ואפקטיבי.
חשוב להבין, כאשר מדובר בקהל של עשרות אלפי אנשים בצפיפות של 7 אנשים למטר מרובע (שזה צפיפות מסוכנת ביותר), ישנו קושי רב להגיב לאירועים בטיחותים מסוג זה ולכן עבודת ההכנה קריטית.
מחקרים מראים שרוב האסונות בעולם נגרמים משתי סיבות עיקריות: תכנון שטח לקוי ובעיות בניהול.
ברמה הרגולטורית- אסון זה מזכיר לי את אסון הילסבורו באנגליה ב 1989 בו נהרגו 96 איש ונפצעו רבים נוספים.
לאחר האסון, ממשלת אנגליה הבינה שעליה לחוקק חוקים אשר יגדירו את התנאים לאירועים המוניים. יחד עם זאת, נכתב תקן אירועים המוניים באנגליה שנקרא Green guide (המדריך הירוק) ו Purple guide (המדריך הסגול) אשר יורד לפרטים כיצד לנהל המון ולא רק מה נדרש לעשות. בנוסף ולא פחות חשוב, תחום ניהול הקהל נלמד באוניברסיטאות ברמת תארים אקדמיים.
בישראל אחרי אסון ערד ואסון המכבייה, הוקמה ועדה אשר ביקשה ממכון התקנים לכתוב תקן ייעודי לניהול אירועים המוניים, חלק א' ו ב' של תקן זה יצא רק בשנת 2007 כאשר עדיין חסר חלק ג' בו מפרטים כיצד לנהל המון. התקן לא מחייב וכיום עובדים על בסיס פריט משטרה 7.7.ה.
ברמה הנקודתית – זה אירוע אשר חוזר על עצמו בכל שנה, בכל אירוע עולות עדויות על כמה האירוע מסוכן, כמה צפוף וכמה התשתיות לא מתאימות לקיים שם אירוע בסדר גודל כזה.
דוגמה נוספת מחו"ל הינו העלייה למכה של מאות אלפי מתפללים בכל שנה ובדגש על האירוע ב – Stone of the devil.
לאחר שנים רבות שבו נהרגו עשרות ואף מאות עולים לרגל, הוחלט בשנת 2004 להקים צוות מומחים ולהשקיע כספים רבים על מנת לבנות מחדש את אזור העלייה ל'שלושת אבני השטן'. בזכות עבודה מאומצת ויסודית, היום, המקום בנוי כך שהוא מאפשר דינמיקה נכונה של הקהל בימי העלייה לרגל והדבר מנוהל הרבה יותר טוב מבעבר.
כמובן שיש שם עוד הרבה אתגרים ואף אחד לא אומר שזה פשוט, גם לא באזור קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.
חשוב להדגיש, אני לא מאשים את מפקדי המשטרה באירוע. בתנאים הקיימים הם לא יכולים להבטיח את שלום הציבור, והארוע נכפה עליהם.
מצפה שלכל משטרה בעולם יהיה גוף מקצועי אשר עוסק בניהול קהל.
אנחנו נמצאים כרגע בנקודת מפנה בתחום ניהול הקהל במקומות הומי אדם.
אנו נדרשים להכנס לתהליך עמוק בשלושה מישורים:
- ניתוח של שטח האירוע בהר מירון וכניסה לפרויקט בינוי ותכנון תנועת הקהל אשר משדרג את מתחם האירוע.
להבדיל מפסטיבל ערד, זה אירוע דתי, והעלייה לקבר רבי שמעון בר יוחאי תמשיך להתקיים בכל שנה.
עלינו להיערך לכך. - כינוס צוות מומחים אשר יכתוב את חלק ג של תקן 5688- 'ניהול אירועים המוניים' וקפיצת מדרגה בכל תפיסת ניהול הקהל באירועים.לשאלה כיצד לנהל קהל באירועים מסוג זה אני יכול להגיד שנדרש לאתר את נקודות הכשל, להסיר מכשולים, ליצור נתיבי הליכה חד כיוונים, להגדיר היכן להציב מחסומים ומי קובע מתי פותחים וסוגרים.
בנוסף, צריך לקבוע את כמות האנשים שיכולים להיכנס לאתר ולהגביל את כמות האנשים בכל תא שטח בתוך האירוע על ידי ווסתים ולא רק את כמות הקהל שמגיעים לאזור, מרכיב זה הינו חשוב על מנת לאפשר צפיפות נמוכה, גם אם יגבילו את כמות הקהל להר, עדיין רוב הקהל יצטופף באזורי העניין ובכך אנו שוב מגיעים לצפיפות מסוכנת.אפילו ברמת הניקיון, סדרנים, תאורה, מצלמות CCTV, הם חלק מניהול הקהל מכיוון שזבל שנמצא על המדרגות היינו מכשול בפני עיוור. - כיצד ואיזה מידע מעבירים לציבור על מנת לקבל ממנו שיתוף פעולה. (מובילי דעת קהל, מערכת כריזה, פליירים, רשתות חברתיות וכו').
אחת השיטות לווסת קהל בין אזורים נקראת שיטת HOLD AND FLOW, שיטה הנהוגה באצטדיון וומבלי בלונדון בו 80 אלף איש יוצאים ביחד בסוף משחק לכיוון תחנת הרכבת. הבריטים הגדירו כי אזורי הסיכון הינם המדרגות לפני תחנת הרכבת והרציפים , לשם כך, הם יוצרים ווסתים אשר מווסתים את כמות הקהל באופן הדרגתי לקראת ההגעה לתחנת הרכבת.
אסור לסמוך על המזל! אנחנו חייבים להיערך טוב יותר.
ברמה הרגולטורית- העברת חוק ניהול אירועים תחת כיפת השמים והשלמת חלק ג' בתקן ניהול אירועים המוניים.
ברמה האקדמית- הכשרה של מנהלי קהל יעודיים.
ברמה המבצעית – הכשרת צוותים בשטח, הפקת לקחים, תרגול.
ולבצע ניתוח סיכונים ותכנון של תנועת הקהל לכל התכנסות וארוע בנפרד.
רק חבל שהיינו צריכים להגיע לאסון נוראי כזה בשביל ליצור את השינוי.