הגדת פסח לימי הקורונה

כל מי שהיה באנגליה במשחק כדורגל, בהופעה בפארק או בכל אירוע רב משתתפים אחר אשר יכול להכיל עשרות אלפי אנשים וחווה גם את סיום האירוע ופיזורו אשר נעשה בסדר מופתי! ללא כל הפרעות מהותיות, בוודאי שואל את עצמו, מדוע אצלנו כאן בישראל החוויה היא שונה לחלוטין, מדוע אצלנו זה לא קורה?

הטענה הנפוצה להבדלים בחוויית הפרט בין אירועים המוניים המתקיימים בישראל לבין אלו באנגליה מתייחסת לפערי תרבות, אבל אני טוען שזהו רק תרוץ לחוסר ארגון ומקצועיות.

גם אנחנו יכולים.

באירופה ובאנגליה בפרט הבינו שכדי לנהל 80 אלף איש בו זמנית ולשלוט בתנועתם נדרשת רמת תכנון גבוהה המתבצעת על ידי אנשי מקצוע מנוסים בעלי רקע אקדמי בתחום ניהול אירועים המוניים (Crowd Management).

בתכנון נכון, יש להתחיל עם מספר מרכיבים בסיסיים על מנת לאפיין אירוע המוני:

  • מי הוא הקהל – מה המכנה המשותף שלו והאם יש חריגים? מה האינטרס האישי שלו? מהו החתך הסוציו אקונומי וגיל הקהל?
  • מהו המקום בו יתקיים האירוע – פארק פתוח, אצטדיון או ארנה קבועים, מרכז קניות או מסעף תחבורתי.
  • באיזו סביבה האירוע עומד להתקיים – במרכז העיר או בשטח פתוח אשר רחוק מאזור עירוני?
  • האם האירוע התקיים בעבר ומה הם הלקחים מאותם אירועים?

 

אך זהו רק הבסיס וחייבים לקיים אינטגרציה ותכנון מוקדם בין כל המרכיבים והגופים כי הכל קשור אחד בשני.

אִלּוּ עשרות אלפי אנשים רוצים להגיע למתחם ולא תואמה להם תחבורה ציבורית מתאימה בתדירות והספק מתאים- דַּיֵּנוּ

אִלּוּ תיאמנו את התחבורה הציבורית אבל לא הצבנו מנקים במקומות הנכונים שידאגו שלא יהיה לכלוך אשר יגרום לעיכובים  – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ הצבנו מנקים במקומות הנכונים אבל לא הצבנו סדרנים אשר יכוונו את התנועה – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ הצבנו סדרנים אבל לא מיקמנו שילוט מתאים אשר יכוון את הקהל – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ מיקמנו שילוט מתאים אבל לא הצבנו גידור וחִבְלוּל נכון על פי לחצי הקהל – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ הצבנו גידור אבל לא דאגנו לתאורה הנכונה בצירי התנועה – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לתאורה אבל לא תכננו ובנינו את רוחב השטח המתאים לכמות הקהל על פי מקדם הבטיחות – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ לקחנו בחשבון את מקדם הבטיחות בהתאם לכמות הקהל והשטח אבל לא דאגנו למהנדס בטיחות שיאשר את המבנים – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו למהנדס בטיחות אבל לא תכננו את מיקום השירותים ושירותי ההסעדה כך שלא יפריעו לדינמיקה של הקהל – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לתכנון נכון של מיקום השירותים ושירותי ההסעדה אבל לא דאגנו לפינוי בזמן של הזבל שהצטבר – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לפינוי של הזבל אבל לא דאגנו לתקשורת טובה וחדר בקרה שידאג לסנכרון בין כל הצוותים – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לתקשורת טובה אבל לא דאגנו לאזור בטוח ומאפשר לצוותי במה והאמנים – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לאזור הבמה ולאמנים אבל לא תכננו ותדרכנו את הצוותים לגבי תגובה במקרה של אירוע חירום – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לתוכנית חירום אבל לא דאגנו לחברת האבטחה הנכונה שתדע ליישם אותו – דַּיֵּנוּ

אִלּוּ דאגנו לחברת אבטחה נכונה ולא דאגנו למנהל אירוע מקצועי משלב התכנון

דַּיֵּ דַּיֵּ יֵּנוּ, דַּיֵּ דַּיֵּ יֵּנוּ, דַּיֵּ דַּיֵּ יֵּנוּ, דַּיֵּנוּ דַּיֵּנוּ…….

תכנון וניהול לקוי של אירוע המוני יכול להוביל לאנדרלמוסיה שיהיה קשה להשתלט עליה בזמן אמת.מצב של חוסר שליטה יכול להביא לפצועים רבים ואף להרוגים, ראו מקרה ממועדון לילה בעיר קיס שבברזיל בשנת 2013 בו נהרגו 241 איש ועוד 168 נפצעו בדרגות שונות.
או המקרה שהתרחש ב 2015 באירוע העלייה לרגל למכה בו נחנקו למוות כ 2200 איש אשר נמחצו ונרמסו בצומת הרחובות 204 ו-223, המובילים אל גשר ג'אמארת.

איך כל זה קשור למשבר הקורונה?

 

בניהול משברים בדומה לניהול אירועים המוניים, עלינו להתכונן לכל תרחיש ולנהל אותו תוך ראייה של כלל המרכיבים במשק ולא דרך ראייה צינורית. כל גוף וענף במשק משפיעים על האחר ומתן פתרונות כוללים יכולים להביא לתוצאה טובה יותר, הן בהיבט בריאות הציבור והן לגבי שרידות תפקודית וחוסן לאומי.

עדיין לא מאוחר לנהל כראוי את משבר הקורונה. יש בארץ מספר גופים בעלי ראייה רחבה ויכולת פיקוד ושליטה, עליהם לקבל את האחריות לניהול האירוע על מנת לאפשר למדינת ישראל לפעול ולהמשיך להניע את גלגלי הכלכלה.

המשבר הנוכחי אינו רק משבר בריאותי, אלא ארוע רחב הרבה יותר והוא איתנו לעוד הרבה זמן.

 

איחולי בריאות לכולנו
עופר גרינבוים לירון,
מומחה בין לאומי בניהול המונים באירועים ומתחמים

נהנת לקרוא? אשמח לשיתוף: