המגפה כאן והיא בכל מקום. לאחרונה עולה הוויכוח אם מדיניות הסגר הכללי בה נוקטת ישראל היא הפתרון הנכון למניעת התפשטות נגיף הקורונה (covid-19) או האם המדיניות הכלת הנגיף וניהול המשבר בה דוגלים הבריטים תניב תוצאות טובות יותר.
מקור הפער בין שתי הגישות טמון בעיקר בהבדלי תרבויות ודרכי חשיבה שונות. במהלך 25 שנות עבודתי בתחום הבטחון ומניעת הטרור התעמקתי וניתחתי פערים בין תפיסות אבטחה שונות והבנתן, מה שמעניק הסבר הגיוני לפערים בהתמודדות שתי המדינות עם משבר הקורונה הנוכחי.
תפיסת הבטחון הישראלית בהתמודדות עם מניעת טרור גורסת שצריך לעשות הכל על מנת לסכל פיגועים – עבורנו הישראלים, מוות של חייל או אזרח כתוצאה מפיגוע הוא טרגדיה נוראית והמדיניות היא מניעה בכל מחיר. אם רק היו מקצים משאבים דומים למלחמה בתאונות הדרכים או בתאונות העבודה כנראה שמספר ההרוגים היה יורד באופן דרמטי.
על מנת למנוע פיגועים, ישראל פועלת בשיטת המעגלים, לדוגמא:
במניעת פיגוע של מחבל מתאבד המגיע מאזור יהודה ושומרון יתקיימו מספר מעגלי הגנה: מידע מודיעין, גדר ההפרדה, כוח צבאי, אבטחה קבועה של ישובים, חימוש אזרחים, תדרוך למודעות האזרחים ועוד מעגלי אבטחה גלויים וסמויים.
בראייה אופטימית, כל מעגל בפני עצמו אמור למנוע פיגוע אך כדי להגיע למצב של אפס נפגעים מוסיפים עוד ועוד מעגלי אבטחה.
לעומתה, תפיסת הבטחון הבריטית שונה לגמרי מזו הישראלית ודוגלת בשיטת ההכלה – הבנה עמוקה שאין ביכולתם למנוע פיגועים באופן הרמטי ללא פגיעה משמעותית בחיי היומיום ומבלי לפגוע בצורה זו או אחרת במנועי הכלכלה של המשק. לכן הבריטים עובדים בשיטת הגבינה השווצרית – בכל שכבה ישנם חורים או פרצות אבטחה אך שילובן יצמצם את יכולותיו של המפגע תוך כדי שמירה על התנהלות תקינה של ההמון.
ניתן להמחיש תפיסה זו על ידי תאור ישומה בתחבורה הציבורית בלונדון: כחמישה וחצי מיליון איש עוברים כל יום ברכבת התחתית של לונדון. המטרה העיקרית של גורמי הבטחון היא כמובן למנוע פיגוע תוך כדי שמירה על לוח זמני הרכבות וזרימת הקהל. על פי שיטת הגבינה השוויצרית: שכבה ראשונה כוללת מידע מודיעיני, שכבה נוספת היא מצלמות האבטחה, עוד שכבה עוסקת בהסברה לציבור והעלאת מודעות ושכבה אחרונה כוללת סדרנים ומשטרת הטיוב הנמצאים באופן שוטף בתחנה על מנת לדאוג לניהול השוטף. הבריטים מבינים שכל אחת משכבות האבטחה אינה יכולה למנוע את הפיגוע לבדה אך כולן ביחד מורידות באופן משמעותי את הסיכוי שפיגוע מתוכנן יצא לפועל ובמידה ואכן יתרחש, כוחות הבטחון ידעו לנהל את האסון באופן הטוב ביותר. אם היו בוחרים להציב מכונת שיקוף ושערי מגנומטר בכניסה לכל תחנה כפי שמבוצע בישראל היו מורידים את הסיכוי לפיגוע לכדי כמעט אפס אך במחיר ירידה משמעותית בכמות האנשים הנכנסים לתחנה כל יום.
משבר הקורונה העולמי הוא משבר רחב יותר מתחום בריאות הציבור והוא כולל בתוכו גם משבר כלכלי, חברתי ונפשי.
מדינת ישראל מעמיסה בכל יום מעגלי אבטחה נוספים על מנת למנוע את התפשטות המגפה: סגירת בתי ספר, השבתת בתי עסק מלבד אלו החיוניים, הגבלת תחבורה ציבורית בשעות הלילה ובסופי שבוע, איסורים מחמירים בנוגע לכל סוג של התקהלות, סגירת גבולותיה של המדינה לכניסת אזרחים זרים וביטול רוב הטיסות היוצאות והנכנסות – סגרו את המדינה. בנוסף, הנחיות הסגר הכללי והגבלת תנועת התושבים יוצרת חרדה קיומית ומתח נפשי בקרב רוב הציבור.
נכון להיום, 22.3.2020, תוצאות המהלך בישראל מביאות אותנו ל 945 חולים (ידועים) ו מת אחד מתוך 8.7 מילון תושבים, שזה 0.0001 אחוז חולים ו 0.0000001% מתים.
בבריטניה הבינו כבר בשלבים המוקדמים שלא ניתן למנוע את התפשטות הנגיף ולכן החליטו להכיל ולנהל את המשבר. המטרה היא לשמור על אוכלוסיית הסיכון ולעודד הדבקה בקרב האוכלוסייה הצעירה על מנת ליצור חיסון "עדר" טבעי.
אנשים מעל גיל 65 ובעלי מחלות רקע מונחים להישאר בבתים, לא מאפשרים כניסת מבקרים לבתי החולים ומי שמפתח תסמיני מחלה מתבקש להכניס את עצמו לבידוד של 14 ימים.
מבקשים מהאוכלוסייה לשמור על היגיינה ולצמצם תנועות בתחבורה ציבורית ובוטלו כל האירועים הצפופים, מרכזי קניות ומסחר עדיין פתוחים, רוב המסעדות עברו לפעילות מצומצמת וחברות ממשיכות לעבוד אם כי בהיקף מצומם ועל פי צרכי השוק.
בבריטניה, נכון להיום, תוצאות המהלך מובילות לכ- 5018 חולים (ידועים) ו 240 מתים מתוך 65.6 מילון תושבים שהם 0.0007 אחוז חולים ו 0.0000003% מתים מכלל האוכלוסייה.
ממספרים אלו, ניתן ללמוד כי אין הבדל מהותי בקצב התפשטות המחלה בין שתי המדינות ביחס לאוכלוסייה.
למרות השינוי שחל בימים האחרונים במדיניות בריטניה לכיוון שאר מדינות אירופה, אני מאמין שאם כך הם פני הדברים, במקרה של משבר הקורונה נכון יותר לאמץ את שיטת ההכלה על פני שיטת המניעה ולכן, עד שתמצא תרופה (מה שכנראה יארך זמן רב) אני מציע לנהל את ההמון באופן מושכל וסביר תחת מקדם בטיחות הקורונה – מרחק של שני מטר מאדם לאדם. על ידי הכלת המשבר וניהולו נמנע מהרס מוחלט של הכלכלה ומערכת החינוך, לא נשנה סדרי משטר ונחריב את התרבות, ננסה לשמר את היכולת שלנו לתקשר בין בני אדם, ונפעל למנוע המשך הרחבת הפערים החברתיים.
כיצד ניתן לנהל אורח חיים בכפוף למגבלה של מקדם בטיחות הקורונה?
במקום לסגור לאלתר מסעדות, ניתן לאפשר להם לעבוד רק ללא קבלת קהל ובתנאי היגיינה מחמירים ובכך שומרים על מקמות עבודה רבים בתוך המסעדה (עובדי מטבח, מנהלי משמרות, מלצרים ושליחים) ובמעגל השני (מנהלי חשבונות, חברות IT, תחנות דלק, מנהלי אתרי אינטרנט ועוד) ומאפשרים לקהל הלקוחות להמשיך ולקנות אוכל מוכן מבלי לצאת מהבית.
כמובן שישנה סכנת הדבקות בקרב מעגלי העבודה אך כל עוד הם אינם נכללים באוכלוסיית הסיכון, ההשלכות עבורם יהיו מינימליות.
פתרון נוסף לניהול קהל תחת מקדם בטיחות הקורונה בפארקים לאומיים, גני חיות כמו ספארי רמת גן, מסלולי טיול כגון שמורות טבע או כל מרחב פתוח אחר אינו מורכב – בכדי לאפשר למשפחות להמשיך ולהנות מהטבע בתקופת האביב צריך לחשב מחדש את כמות האנשים אותם ניתן להכניס מול אורך המסלולים והחניונים ובכך נאפשר המשך עבודה רציפה של מדריכי טיולים, סדרנים, אנשי ניקיון, חברות IT, מוכרים בקיוסקים, חברות פרסום ועוד המון מעגלי עובדים ישירים ועקיפים. כי עובדים חיוניים לאורך זמן הם גם כאלה שנותנים תמיכה חברתית, נפשית ותרבותית.
לצורך כך יש לנהל ולהוביל את האירוע ולא לאפשר לכל דכפין לפעול כראות עינו.
פתרונות דומים אפשר לספק בכל תחומי החיים כגון מפעלים, משרדים, תחבורה ציבורית, בתי ספר או כל מקום בו ניתן לקיים את מקדם בטיחות הקורונה.
את מקדם בטיחות הקורונה ושמירה על היגיינה גבוהה בקרב האוכלוסייה צריך לעודד על מנת לשמור על תחושת הביטחון. עם זאת, על ידי מיקוד וערבות הדדית חייבים להקפיד על בידוד אוכלוסיות הסיכון במרחבים מתאימים על מנת למנוע את הידבקותם בנגיף ובכך לצמצם את מספר המתים והעומס העצום על בתי החולים ומכונות ההנשמה.
לסיכום– חשוב להפנים שהמשבר איתנו לעוד המון זמן והוא אינו רק משבר בריאותי. המשבר כולל בתוכו אלמנט כלכלי, חברתי, נפשי, משפחתי, תעסוקתי, שלטוני, ואנו חייבים לדעת להכיל את המצב החדש ולהתנהל בתוכו לאורך זמן ולא להכליל את כל האיסורים על כלל התושבים.
איחולי בריאות לכולנו
עופר גרינבוים לירון,
מומחה בין לאומי בניהול המונים באירועים ומתחמים