מדינה בהסגר, האמנם?

כיצד ניתן לשמור על חוסן לאומי, עמידות ושפיות תחת סגר

כיצד ניתן לשמור על חוסן לאומי, עמידות ושפיות תחת סגר

משבר הקורונה (COVID-19) בעיצומו, החשש אמיתי והסכנה מוחשית ומידית. יש המון מומחים ומאמרים המנסים לענות על המון שאלות –  איך נדבקים? מה התסמינים? מה הם אחוזי ההדבקה? מי בסכנה? ועוד.

ההנחה הרווחת כי 80 אחוז מאוכלוסיית המדינה תדבק ולא ניתן למנוע זאת. המטרה העיקרית של ההנחיות לציבור הינה לשטח את העקומה ועל ידי כך למנוע הגעה המונית לבתי חולים בזמן קצר מה שעלול להוביל לקריסת מערכת הבריאות (ראו איטליה), מעבר לכך המשמעות היא שהמשבר יישאר איתנו לעוד הרבה זמן.

יש אומרים שהמשבר יימשך עד יוני, יש כאלה שמדברים על תקופה ארוכה יותר ואחרים חוזים שהווירוס יחזור אלינו בחורף הבא באופן שונה.
בשאיפה לדחות את הקטסטרופה או אולי למנוע את העומס הבלתי ניתן לשליטה על מערכת הבריאות, ממשלת ישראל החליטה על סגר כללי ובכך מציבה את עצמה כאחת המדינות המחמירות בעולם בהנחיותיה לציבור.

מדינת ישראל תחת סגר.

לא ניתן לקיים התכנסויות מעל 10 אנשים, בוטלו כל אירועי התרבות, הספורט ואירועים פרטיים כמו בר מצוות וחתונות, סגרו את בתי הספר והגנים, מקומות עבודה מצמצמים את השירותים לציבור ואף שולחים עובדים לעבוד מהבית ככל שניתן וכל זאת כדי למנוע צפיפות ולשמור על מרחק של לפחות מטר מאדם לאדם.

גם בתחבורה הציבורית מנסים למנוע צפיפות על ידי צמצום קווי אוטובוס ורכבות אך כיצד זה ישפיע על התחנות המרכזיות?
אוכלוסייה שלמה צריכה להצטייד במזון, מה אנו עושים עם מרכזי הקניות?
העסקים הקטנים קורסים ולא שורדים, האם לסגור אותם זה הפתרון הנכון?
איך נתמודד עם בתי הכנסת, מסגדים, כנסיות? בתקופת משבר כזו ייתכן והמאמינים ירצו להגיע לבתי התפילה.
ועוד המון דוגמאות הנוגעות לכל תחומי החיים.

מעצם הניסיון למנוע הידבקות המונית החוסן האישי והציבורי נפגע באופן קשה. מלכתחילה לרוב הציבור הישראלי קיים חוסר בביטחון תעסוקתי, תזונתי והתחושה הכללית היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגלינו.
השבתה גורפת של כל מערכות החינוך רק מעצימה את המשבר ומוסיפה התמודדות נוספת לתחושת חוסר הביטחון הכללי ומעצימה את הלחץ הנפשי בו נתונים כל אזרחי המדינה.
לא ניתן במשך שלושה חודשים ואף יותר להשאיר ילדים בבית , לא לצאת לעבודה ולהמשיך בסגר כללי.

בשל כך, אנו חייבים לנהל את המשבר ההמוני, כי הוא אתנו לעוד הרבה זמן.

 

בתחום ניהול ההמונים אנו מתייחסים ל-4 פרמטרים בסיסיים:

  • גודל השטח הנתון בו ההמון יכול לשהות, אם זה בהגעה, במהלך האירוע ובעזיבה.
  • הזמן בו צריך ההמון לשהות במקום נתון, בכניסות וביציאות.
  • כמות הקהל שישהה באותו מקום וזמן נתון.
  • אופי הקהל או סוג האירוע/מתחם.

את כל הפרמטרים הללו אנו מכפילים ב"מקדם בטיחות הקורונה" שמשמעותו בין אחד עד שני מטרים מרחק בין אדם לאדם.
זאת אומרת, שאם בבית כנסת יש שטח של 100 מטר רבוע ודלת הכניסה הינה ברוחב של מטר, מספר האנשים שיורשו להיכנס לבית הכנסת הוא בין חמישים (למחמירים) למאה איש.
אם זמן המעבר של מאה אנשים בכניסה שרוחבה מטר הוא בדרך כלל כשתי דקות, כאשר אנו עובדים על פי "מקדם בטיחות הקורונה" זמן הכניסה והיציאה יתארך.

"מקדם בטיחות הקורונה" אינו מספיק. מעבר לתפיסה הבסיסית, אנו מחויבים בצו השעה לקיים חשיבה מחוץ לקופסא. שיתוק כללי של המשק ומדיניות הסגר אינה הפתרון. ברצוני להביא כמה דוגמאות כיצד ניתן בניהול נכון ויצירתי של ההמון לשמור על שיגרת חיים טובה ורציפות תפקודית תוך כדי מזעור הסיכון לציבור.

סופרמרקט הוא דוגמא טובה:

תחושת הלחץ והמצוקה גורמת להמוני אנשים לשעוט אל רשתות המזון בכדי להצטייד במצרכים בסיסיים כפי שראינו רק לאחרונה בבלגיה, אך מצד שני האזרח חרד להגיע למקומות ציבוריים על מנת לא להידבק בווירוס.

ניהול נכון של רשתות מזון בזמן קורונה:

גודל המרכול קבוע ואינו ניתן לשינוי וגם הזמן הדרוש למהלך הקנייה.

ניקח בחשבון את "מקדם בטיחות הקורונה" – מרחק של מטר עד שניים בין אדם לאדם ונגדיר מחדש את כמות האנשים שיכולים לשהות בזמן נתון בתוך הסופרמרקט. אופי הקהל ברור – ברובו מבוגרים מעל גיל 22, לרוב נשים.

בימים כמו אלו הביקוש גובר ולכן צריך לחשוב מחוץ לקופסא ולספק פתרונות יצירתיים, לדוגמה:

  • נרחיב באופן מקסימלי את הזמן שהסופרמרקט פתוח אפילו עד 24/7 (כן, גם בשבת).
  • נרחיב את שירותי המשלוחים.
  • נאפשר הזמנה מראש באינטרנט ואיסוף מאזור כניסת הספקים (על מנת לא ליצור עומס בכניסה הראשית).
  • ננהל זימון תורים לפי שעות (כפי שעושים במוזיאונים באירופה) ואף ניצור תורים ייעודיים לאוכלוסיות מסוימות כמו אנשים מעל גיל 65.
  • נציב סדרן בכניסה שיוודא כי כמות האנשים שנכנסת לסופרמרקט לא עולה על ההגדרות שקבענו.
  • נמגן את העובדים באמצעי מיגון ואולי אפילו נחלק ללקוחות בסיכון אמצעים שכאלה בכניסה לסופרמרקט.

את כל הפעולות הנ"ל חשוב ללוות בהסברה נכונה לציבור באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, שילוט והדרכת הקהל על ידי עובדים בשטח.

שיתוף פעולה של העובדים הינו מפתח להצלחה ולכן נדרשת הדרכה נאותה וברורה שתוביל לשיתוף פעולה והתגייסות כללית.

ניהול בשטח הינו מרכיב חשוב מאין סוגו, כי בלעדיו הגורמים השונים לא יתפקדו יחדיו.

בקרה על הנעשה, תחקור והפקת לקחים הם מפתח לשיפור מתמיד והצלחה של כלל התהליך.

מקום עבודה המאפשר רציפות תפקודית גם בעיתות משבר יעזור לשרידות חברתית וכלכלית ולוקח חלק חשוב במאמץ המשותף למיגור המגפה.

שיתוף פעולה והעברת מידע בין ארגונים ועסקים דומים במהלכים לשעת חירום יאפשר לכולם ללמוד ולהשתפר.

דוגמא נוספת היא בתי הספר והגנים:

לא נוכל לשרוד עם ילדים מחוץ לבית הספר לאורך זמן. לטפס על הקירות יהפוך מביטוי שגור לתיאור ממשי של מצב ואני לא רוצה לחשוב על נוער ברחובות בדגש על נוער במצוקה בשילוב חרדות, מצוקה כלכלית וקושי של נגישות למזון.
ניהול נכון של מערכת החינוך בזמן קורונה:

גודל הכיתות קיים ואינו ניתן לשינוי, כמות הילדים ידועה, אך זמני הלימוד יכולים להיות גמישים והכי חשוב להיות יצירתיים:

  • חלוקת התלמידים לשתי קבוצות לימוד (בהנחה שחלק מהילדים יישארו בבית בבידוד)
  • עבור ילדים הנאלצים להישאר בבית לימוד מרחוק הוא פתרון נכון.
  • חלוקת התלמידים הנותרים לקבוצת לימוד בוקר וקבוצת לימוד אחר הצהריים ועל ידי כך לשמור על "מקדם בטיחות הקורונה" בין תלמידי בית הספר.
  • ניצול זמני ההפסקות לפעילות מצומצמת והסברה.
  • מיגון מתאים לצוות ההוראה והתלמידים בבית הספר

שוב, הסברה ושיווק בדרכים המקובלות, יישום בשטח ע"י המורים והמנהלת ובקרה ע"י המפקחת הם המפתח ליישום התוכנית והצלחתה.

ניהול נכון של אירועים המוניים בתקופת משבר הקורונה ניתן לקיים בכל תחום: מסעדות, תחבורה ציבורית, מקומות עבודה, אירועי תרבות, בתי כנסת ועוד.

חשוב לי להדגיש כי הנחיות משרד הבריאות והניסיון למנוע את התפשטות הקורונה (COVID-19) הם חשובים מאין כמותם אך שרידות ושפיות הציבור והישרדות המשק חשובה גם כן ואנו חייבם לדעת לנהל ולהתנהל לאורך זמן בתוך המשבר.
ניהול נכון של ההמון בתקופת משבר תשפר את חוסננו הלאומי, הכלכלי והנפשי לא פחות מחוסננו הבריאותי.

איחולי בריאות לכולנו

עופר גרינבוים לירון,
מומחה בין לאומי בניהול המונים באירועים ומתחמים

נהנת לקרוא? אשמח לשיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email