ניתוח סיכונים ככלי להצלחה

"טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת" כך טען אלברט איינשטיין.

אך האם זה מספיק לנסות לתקן כאשר משהו לא מצליח או שאנחנו צריכים להיות במגמת שיפור מתמדת?

כיצד אפשר לחזות את תוצאות הפעולה שאנו מתכננים לבצע, והאם בכלל ניתן לצפות את העתיד?

איך מקטינים את הסבירות לכישלון ומגדילים הסיכוי להצלחה?

לאורך ההיסטוריה אנו חווים אסונות רבים שמתרחשים במהלך התאספויות המוניות. אירועים בהם עשרות ואף מאות אנשים נהרגים ונפצעים, נגרם נזק לרכוש ומוניטין הארגון נפגע. אסונות אלה נגרמים בשל תקלה בטיחותית, אירוע חבלני או בשל נזקי טבע.

בעשורים האחרונים אסונות המוניים תועדו באופן נרחב יותר מאי פעם ולנו יש את הזכות לתחקר אותם באופן עמוק  וללמוד כיצד ניתן למנוע את הישנותם בעתיד.  מתחקירים אלה ניתן ללמוד שחלק גדול מהאסונות מתרחשים עקב תכנון לא תקין או כישלון בניהול.

אחד האסונות הטראומטיים ביותר באירופה הוא האסון בהילסבורו, אנגליה, במהלך חצי גמר הגביע האנגלי (FA) בין ליברפול לנוטינגהאם פורסט (15 באפריל 1989), אשר נגרם בשל עומס בכניסות הקהל וכתוצאה מכך עומס קטלני ביציע. באירוע זה נהרגו 96 בני אדם, ועוד 766 נפצעו. אירוע הרסני נוסף הוא מצעד האהבה בדואיסבורג, גרמניה, ב- 24 ביולי 2010, בו מתו 21 בני אדם ו- 650 נפצעו.

בין השנים 1990 ל -2015, בטקס Hajj ritual Stoning of the Devil אשר מתקיים בכל שנה במכה, ערב הסעודית, נהרגים עשרות ובשנים מסויימות אף מאות אנשים ואלפי עולים לרגל נפצעים.

ממחקר שנעשה ע"י פרופסור Keith Still נמצא כי המכנה המשותף לכל האירועים האלה ועוד רבים אחרים הינו תכנון לקוי של השטח וניהול כושל. מסקנה זו מובילה אותנו לעשות כל שביכולתנו כדי להפחית את מספר אסונות באירועים ומתחמים המוניים.

אחת הדרכים הבסיסיות להתמודד עם המצב, היא לעבוד על פי החוקים וההנחיות המבצעיות כגון החלטת הממשלה מס' 6215 מיום 22 באוקטובר 1995, חוק איסור אלימות בספורט, תקן ישראלי 5688, פריט משטרה 7.7.ה ועוד.

בנוסף, כדי להגיע לרמת הבטיחות, האבטחה והשירות (S.S.S) הנדרשת, אנו נדרשים להעזר במודלים שונים כדי לחזות מראש את הסכנות ולמצוא דרכים להפחית את הסבירות שיקרו ולמזער את פוטנציאל הנזק. ניתוח נכון, ביקורתי ומציאותי יכול למנוע בעיות רבות בעתיד ואף להפחית את הנזק האפשרי לאדם, לקהל, לרכוש ולמוניטין.

אחד המודלים המוכרים והנפוצים בישראל ובעולם הינו מודל ניתוח סיכונים אשר מבוסס על הסבירות שאירוע בטיחותי או בטחוני יכול להתרחש, כפול פוטנציאל הנזק מאותו אירוע. (סבירות x פוטנציאל = סיכון). הציונים לכל אירוע הם בסולם של 1 עד 5. הסיכון נע בין 1-25. כאשר הסיכון הוא בטווח של 10 עד 25 זהו סיכון גבוה מאוד, ואילו הסיכון בין 5-9 הוא סיכון בינוני וברגע שהסיכון קטן מ -5, מדובר בסיכון נמוך.

מודל זה נחשב איכותי וטוב אך עם זאת, קיימות בו מספר חולשות, ראשית, המודל הוא סובייקטיבי וכל אדם אשר יבצע את אותו המודל עבור אותו פרויקט יכול להגיע למסקנות שונות מקודמו. שנית, המודל אינו מתמקד בבעיות הקשורות במקום ובזמן, ומנתח את הסיכונים באופן כללי מידי. בנוסף, המודל אינו מושפע מהתנהגות הקהל או מהשפעות חיצוניות אחרות, כגון שינויים במזג האוויר, אירועים חיצוניים או סוגים שונים של קהל (צעיר, מבוגר, הקשרים תרבותיים שונים).

יחד עם זאת, המודל נפוץ מכיוון שהוא פשוט, קל לביצוע ומאפשר בשלב השני לקבוע את הצעדים לבקרת הסיכון לכל מפגע ולתקן את רמת הסיכון בהתאם.

לשם כך, אני נוהג להיעזר במודלים נוספים, ביניהם DIM-ICE Meta model, R.A.M.P analysis ו Decision Support Analysis (D.S.S):

DIM-ICE

מודל DIM-ICE הוא אחד המודלים הנפוצים ביותר בעולם ניהול הקהל. אין כמעט מנהל אירוע בעולם המערבי שאינו משתמש בכלי זה כדי לסמן את הסכנות באירוע עליו הוא אחראי. השימוש במודל מאפשר לנו לבחון את האירוע בשלושה מצבים: כניסה, מהלך אירוע ויציאה.

כניסה (Ingress) המצב בו הקהל נכנס לאירוע או למתחם עליו אנו אחראים.

מהלך האירוע (Circulation) הוא הזמן שהקהל בתוך האירוע/מתחם.

יציאה (Egress) המצב בו הקהל עוזב את המקום.

אזורים אלה נבחנים בשלושה היבטים שונים:

תכנון שטח (Design) -כיצד מתוכנן האזור כך שלא יגרום לתאונות בטיחות או לצפיפות לא בטוחה.

מידע (Information) – איזה סוג של מידע מועבר לקהל וכיצד.

ניהול (Management) – איך ננהל את הקהל כך שיעמוד בהנחיות כנדרש.

היבטים אלה נבחנים בשלושת השלבים ובכל שלב בנפרד, באירועים מורכבים אנו נדרשים לפצל את השלב בארוע למספר האזורים שנדרש על מנת שנוכל להבין את התמונה באופן ברור יותר.

אנו משתמשים במודל זה כדי לבחון את הפגיעות של תנועת הקהל באירוע בשגרה וחירום.

הנקודות שאנו מצביעים עליהן מסומנות בדרך כלל בצבעים שונים, ירוק לפעולות אשר מבוצעות כהלכה, כתום למה דרוש שיפור ואדום לכל מה שלא מקבל פתרון מספק ומהווה סכנה מוחשית כך שנדרש לשיפור מיידי.

R.A.M.P

ניתוח R.A.M.P מאפשר לנו לחקור ולהבין את ארבעת ההיבטים העיקריים של ניהול ההמונים: דרכי גישה, אזורים, תנועות הקהל והפרופיל של ההמון.

דרכי גישה (Routes) – מייצג את דרכי ההגעה והעזיבה של הקהל, לוקח בחשבון היכן ממוקמות תחנות התחבורה הציבורית והחניונים ומאפשר לנו להבין את כיווני תנועת הקהל לאירוע וממנו. כאשר מנתחים את דרכי הגישה לארוע ניתן לחזות את האזורים בהם יהיה קהל רב ותתקיים צפיפות גבוהה וכך נוכל לתכנן את כניסות הקהל והיציאות בהתאמה לצורך.

אזורים (Areas) – מייצג את אזורי האירוע בחלוקה של אזורי עמידה, ישיבה ותנועה. החלוקה לאזורים מאפשרת לנו להבין אילו אזורים מנוצלים כהלכה ואילו פחות וכיצד ניתן לשפר את התוכנית במספר הבטים כגון: האם ניתן למקסם את מכירת הכרטיסים וכמות הקהל בארוע, היכן למקם את המסכים על מנת שיהיו נגישים עבור כל משתתפים, באילו אזורים נעמיד את דוכני המשקאות, האוכל ותאי השירותים כדי להימנע מתורים מיותרים, והיכן למקם את הסדרנים, המאבטחים והדיילים באופן היעיל ביותר כך שיענו על כל צרכי הבטיחות והאבטחה הנדרשים.

תנועה (Movements) – מייצג את זמני ההגעה והעזיבה של הקהל: מהו קצב התנועה, כמה זמן הקהל ימלא או יעזוב את אזורי האירוע ומה יכול להשתנות במהלך תנועת הקהל באירוע. פרמטר זה מושפע בעיקר מקהל שמגיע מוקדם, זמני הגעת התחבורה הציבורית וקהל שמגיע באיחור. על סמך פרמטר זה ניתן לחזות באופן די מדויק את כמות האנשים הצפויים להשתתף באירועים גם כאשר הארוע פתוח לקהל הרחב.

פרופיל ההמון (Profile) – מייצג את מה שאנו יודעים על התנהגות הקהל: מה הוא המכנה המשותף של משתתפי האירוע (גיל, תחומי עיניין), כיצד הם יתנהגו במצבים שונים, היסטורית ארועים בעלי אופי קהל דומה, מטרת הקהל בארוע וכיצד ישפיעו מצבים שונים על התנהגותם. הדרך להגדרת הקהל ו/או להשפיע על הקהל יכולה להשפיע על כמות האנשים ועל הצפיפות המתוכננת באירוע, על רמת ומספר המאבטחים, הסדרנים והדיילים, ועוד.

שילובם של ארבעת היסודות מאפשרים לערוך מחקר מקיף על אופן היווצרות הצפיפות ובאילו אזורים ייתכן ויתרחשו, כיצד ישמש כל אזור בארוע/מתחם, מהם כיווני התנועה באזורים אלה וכיצד יגיב הקהל ו/או יתנהג במצבים שונים. נוכל גם להבין את הסכנות באירוע וכיצד ומתי הם יכולים להתרחש.

 

Decision Support System (D.S.S)

כאשר אנו נדרשים לתכנן אירוע המוני, עלינו לקבל החלטות רבות בתנאים של אי וודאות, אחת הדרכים לעשות זאת הינה Decision Support System (D.S.S).

שיטה זו מבוססת על 'תורת המשחקים' בה אנו מנתחים מצבים של סכסוך או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות ובעלי רצונות שונים.

ניתוח של אירוע מורכב באמצעות המתודולוגיה של תורת המשחקים, מתאפשרת על ידי הפשטתו לאחד מכמה מודלים כלליים הניתנים לניתוח מתמטי. המטרה היא "לפתור" את הבעיה, כלומר לזהות בה את סיבת הפעולה הצפויה של המשפיעים או להצביע על גורמי פעולה מומלצים להנהלה.

בתחום ניהול ההמונים אנו משתמשים בגישה זו כדי לקבל החלטה הכוללת משתנים והשפעות רבות, לשם כך אנו מגדירים את הבעיה ושוקלים את הגורמים המשפיעים עליה בכל תחום.

 

הדרך בה אנו מבצעים את ה- D.S.S משתקפת בטבלה המדגישה את בעיות החשיבות ואת האזורים הרלוונטיים לפי צבעים שונים. על מנת שנוכל להעביר את המסר בצורה ברורה, חשוב ביותר להמיר את המסקנות לגרפים, מפות ותרשימים. עם מסקנות ה- D.S.S, אנו מתמקדים בפתרונות ולכן נוכל להעלות את רמת הבטיחות, האבטחה והשירות באירוע (S.S.S). יחד עם זאת, ה- D.S.S יכול להוות כלי למקבלי ההחלטות בחדר הבקרה על ידי השוואת המודל למצב בזמן אמת.

ישנם עוד מודלים רבים העוסקים כולם בדרכים יעילות ובטוחות לניהול קהל רב כגון מודל לניהול תורים, מודל מיפוי צפיפויות, מודל התנהגות קהל במצבי חירום ועוד רבים,  אך ברור יותר מכל שהצורך לשלב מודלים שונים באירועים המוניים הכרחי ביותר, הן באירועים שחוזרים על עצמם וכמובן באלה המתקיימים בפעם הראשונה.

אנו מחוייבים לתכנן את האירוע מוקדם ככל האפשר, לאתר את הפערים ולהציע את הפתרונות הנכונים. בהתבסס על החוקים והתקנות הרלוונטיים ובשימוש נכון ובלתי מתפשר במודלים השונים, מבלי להתעלם מהמסקנות, גם אם הן קשות ויקרות ליישום, נוכל לאפשר אירוע בטוח יותר, מאובטח ושירותי (S.S.S) לקהל וללקוחות אותם אנו משרתים.

“By failing to prepare, you are preparing to fail.” – Benjamin Franklin.

נהנת לקרוא? אשמח לשיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email