"עסקים כרגיל 2"

 אנחנו בעיצומו של תהליך יציאה מהסגר ויותר שאלות ודילמות עולות מאשר תשובות ופתרונות. המדינה משלבת בין מספר מודלים ליציאה מהסגר. המובילים מבניהם הוא שילוב של מודל 'FILO' -הראשון להיכנס לסגר הוא האחרון לצאת ממנו, ביחד עם מודל 'צעד תימני' – 2 צעדים קדימה וצעד אחורה. היציאה היא מהסגר ולא מהמשבר. הוא ילווה אותנו כפרטים וכחברה לעוד זמן רב. אנו חייבים לדעת להכיל את המצב, להסתגל אליו, ולהתנהל בתוכו.

החזרה לפעילות עסקית יכולה להיות שונה ומגוונת ולכל ארגון יש את הצרכים והמטרות העסקיות שלו. הבעיה היא, שלא בהכרח ברור איך אותם הצרכים והמטרות משתלבים עם מציאות הקורונה. אני מאמין שלכל עסק קיים מודל חזרה לפעולה שמתאים לו ותשומת הלב צריכה להתמקד בבחירה עצמה של מודלי היציאה מהסגר.


עבור ארגונים ובמיוחד לגורמים האמונים על האבטחה, ההסתגלות וההתנהלות חשובה ביותר, גם מסיבות כלכליות וגם בריאותיות. מעבר לצורך לשמור על היגיינה אישית ולחבוש מסכות, עיקר המשאבים צריכים להתמקד במניעת התקהלויות. לדוגמה, עסק לו אנו נותנים שירות מחליט להיפתח לציבור ואנו נדרש לתת שירותי אבטחה מבלי להיחשף לאדם חולה או למנוע הדבקות בין אנשים, לא רק במתחם אלה גם מחוץ אליו. כל אלה תוך עמידה בדרישות 'התו הסגול'.


בתחום ניהול ההמונים אנו מתייחסים ל-4 פרמטרים בסיסיים:
גודל השטח הנתון בו ההמון יכול לשהות, אם זה בהגעה, במהלך האירוע ובעזיבה.
הזמן בו צריך ההמון לשהות במקום נתון, בכניסות וביציאות.
כמות הקהל שישהה באותו מקום וזמן נתון.
אופי הקהל או סוג האירוע/מתחם.
את כל הפרמטרים הללו אנו מכפילים ב'מקדם בטיחות הקורונה' שמשמעותו בין אחד וחצי עד שני מטרים מרחק בין אדם לאדם.
'מקדם בטיחות הקורונה' אינו מספיק. מעבר לתפיסה הבסיסית, אנו מחויבים בצו השעה לקיים חשיבה מחוץ לקופסא.

לפניכם דוגמא כיצד ניתן בניהול נכון ויצירתי של ההמון לשמור על שיגרת חיים טובה ורציפות תפקודית תוך כדי מזעור הסיכון לציבור.


מרכזי מסחר היא דוגמא טובה:
תחושת הלחץ והמצוקה מהתקופה שהיינו סגורים בבית גורמת להמוני אנשים לשעוט אל הקניונים והשווקים בכדי להצטייד במצרכים בסיסיים וליהנות מחדש משופינג, יחד עם זאת, ישנה אחריות של העסקים לשמור על בריאות הציבור.
ניהול נכון של מקומות אלה בתקופה זו יאפשר שרידות ארגונית לאורך זמן, תוך שמירה על אחריות חברתית וציבורית:
גודל המתחם קבוע ואינו ניתן לשינוי וגם הזמן הדרוש למהלך הקנייה.
ניקח בחשבון את 'מקדם בטיחות הקורונה' – מרחק של מטר וחצי עד שניים בין אדם לאדם ונגדיר מחדש את כמות האנשים שיכולים לשהות בזמן נתון בתוך החנות. אופי הקהל ברור – ברובו מבוגרים מעל גיל 22, לרוב נשים.
בימים כמו אלו הביקוש גובר ולכן צריך לחשוב מחוץ לקופסא ולספק פתרונות יצירתיים, לדוגמה:
– נרחיב באופן מקסימלי את הזמן בו המרכז המסחרי פתוח אפילו עד 24/7 (כן, גם בשבת).
– נרחיב את שירותי המשלוחים.
– נאפשר הזמנה מראש באינטרנט ואיסוף מאזור כניסת הספקים (על מנת לא ליצור עומס בכניסה הראשית).
– ננהל זימון תורים לפי שעות (כפי שעושים במוזיאונים באירופה) ואף ניצור זמנים ייעודיים לאוכלוסיות מסוימות כגון אנשים מעל גיל 65.
– נציב סדרן בכניסה שיוודא כי כמות האנשים שנכנסת למתחם לא עולה על ההגדרות שקבענו.
– נבצע מדידת חום ורישום אלקטרוני של קהל הלקוחות.
– נמגן את העובדים באמצעי מיגון אישיים ונחלק ללקוחות חיטוי ידיים, כפפות ומסיכות בכניסה.
– נציב סימונים על הרצפה על מנת לסייע לקהל לעמוד את המרחק של 2 מטר.
– נציב מגנים שקופים בקופות.
– נגדיל את היכולת של תשלום בכרטיס אשראי
– ועוד…


פעולות אלה חשוב ללוות בהסברה נכונה לציבור באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, שילוט והדרכת הקהל על ידי עובדים בשטח. שיתוף פעולה של העובדים הוא מפתח להצלחה ולכן נדרשת הדרכה נאותה וברורה שתוביל לשיתוף פעולה והתגייסות כללית. ניהול בשטח גם הוא מרכיב חשוב מאין סוגו, כי בלעדיו הגורמים השונים לא יתפקדו. בקרה על הנעשה, תחקור והפקת לקחים גם הם בסיס לשיפור מתמיד והצלחה של כלל התהליך. שיתוף פעולה והעברת מידע בין ארגונים ועסקים דומים יאפשר לכולם ללמוד ולהשתפר.


את מודל ניהול ההמון בזמן משבר, ניתן לקיים בשלל תחומים, כגון: מסעדות, תחבורה ציבורית, מקומות עבודה, אירועי תרבות וספורט, בתי תפילה ועוד.
מקום עבודה המאפשר רציפות תפקודית בעתות משבר עוזר לשרידות חברתית וכלכלית ולוקח חלק חשוב במאמץ המשותף בהבראת המשק. חשוב לזכור שהמשבר אינו רק משבר בריאותי והוא ילווה אותנו כפרטים וכחברה לעוד זמן רב.


זהו משבר כלכלי ותעסוקתי, חברתי ומשפחתי, נפשי, שלטוני, ועולמי.
אנו חייבים לדעת להכיל את המצב, להסתגל אליו, ולהתנהל בתוכו.


איחולי בריאות לכולנו
עופר גרינבוים לירון,
מומחה בין לאומי בניהול המונים באירועים ומתחמים

נהנת לקרוא? אשמח לשיתוף: