"עסקים כרגיל"

"עסקים כרגיל"
כולנו מחכים לרגע היציאה מהסגר ומתכננים אותו- לאן נלך, מתי ועם מי. עם זאת, אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה משמעות ה'יציאה'- לא ברמה האישית ולא ברמה העסקית. שכן, הכל תלוי באסטרטגיה שהמדינה תמצא לנכון ליישם. חשוב לי להדגיש את חשיבות המונחים. היציאה היא מהסגר ולא מהמשבר. המשבר ילווה אותנו כפרטים וכחברה לעוד זמן רב. אנו חייבים לדעת להכיל את המצב, להסתגל אליו, ולהתנהל בתוכו.
עבור ארגונים, ההסתגלות וההתנהלות חשובה ביותר, ולא רק מסיבות כלכליות. ההחלטה של כל עסק ועסק, ללא קשר לתחום העיסוק, משפיעה באופן ישיר גם על האופן בו הפרט יוכל לחזור לשגרת חייו.
החזרה לפעילות עסקית יכולה להיות שונה ומגוונת ולכל ארגון יש את הצרכים והמטרות העסקיות שלו. הבעיה היא, שלא בהכרח ברור איך אותם הצרכים והמטרות משתלבים עם מציאות הקורונה. אני מאמין שלכל עסק קיים מודל חזרה לפעולה שמתאים לו ותשומת הלב צריכה להתמקד בבחירה עצמה.
במאמר זה אני מביא לפניכם מספר מודלים שפיתחתי תוך מחשבה על מגוון עסקים שונים, צרכיהם והיכרותי עם השוק הישראלי. המודלים משלבים אסטרטגיות בינלאומיות קיימות, ומבוססים בעיקר על הניסיון והידע שצברתי במשך השנים. כל מודל נועד לתת מענה על פי דרישות ומגבלות שונות, לכן ניתן לשלב ביניהם או להחליפם – הכל בהתאם לדרישות השעה.

זבנג וגמרנו
על פי מודל זה הארגון חוזר לעבודה רגילה כפי שהכרנו לפני תקופת הקורונה.
היתרון ברור – אנחנו חוזרים לאזור הנוחות המוכר תוך תפוקה מקסימלית מהרגע הראשון.
גם החסרון ברור – אי ודאות לגבי השלכות חזרה חדה לשיגרה, פעולה אשר יכולה להביא להדבקות מהירה של העובדים בנגיף ובשל כך להסגר חוזר והשבתה של הארגון.
עם זאת, מודל "זבנג וגמרנו" יכול להתאים לארגון המורכב מאוכלוסייה צעירה שאינה חוששת מהדבקות, או בתקופה בה ימצא חיסון לווירוס והוא אינו יהוו יותר איום.

FILO
זהו מודל הלקוח מעולם הכבאות ומדבר על הובלה ואומץ – ראש צוות כבאות יכנס לבית בוער על מנת להפגין מנהיגות ודוגמה אישית וכך שאר הכבאים יבואו אחריו, המפקד יצא אחרון מהבית על מנת לוודא שלא נשארו אנשי צוות ופצועים בשטח.
אם נאמץ מודל זה לארגון שלנו אבל הפוך אז המשמעות היא שתחום עיסוק או עובד שנכנס ראשון לסגר יהיה האחרון לצאת ממנו כך שקו ייצור שעדיין פעיל, ימשיך לפעול.
היתרונות – החלטה על סדר חזרה לתפקוד מאוד ברור מפני שעובדים על בסיס התהליך אליו נכנסנו למשבר.
החסרון – המודל אינו שוויוני ולא הוגן. העובדים שיצאו ראשונים לחל"ת יחזרו אחרונים לעבודה והם אלה שיסבלו לאורך זמן.

שכבות אוכלוסיות בסיכון / הגיל כן קובע
זהו אחד מהמודלים המדוברים. ראשית, כל ארגון יחזיר את העובדים שאינם בסיכון (עובדים עד גיל 60 וללא מחלות רקע) והעובדים אשר נמצאים בקבוצת הסיכון (מעל גיל 60 או סובלים מלחץ דם גבוה, סוכרת או מחלות בדרכי הנשימה) יעבדו מהבית ככל שניתן והארגון יגבה אותם בסיוע כספי של המדינה ומתן הדרכות אינטרנטיות ייעודיות.
היתרונות – ניתן באופן מהיר להחזיר לעבודה אחוז גבוה מסך כלל העובדים ואף בחלק מהארגונים בהם אוכלוסיית העובדים צעירה אפשר להחזיר כמעט את כולם. החיסרון – הדרת אוכלוסייה רגישה שבאופן טבעי מתקשה וזקוקה לסיוע כלכלי, חברתי ונפשי.

אזור המגורים
אחד המודלים שמעוררים דיון ציבורי סוער. המודל מגדיר שכל אדם המתגורר באזור בו רמת התחלואה בווירוס גבוהה מעל אחוז שהמדינה תקבע, יישאר בבית ולא יגיע לעבודה. מודל זה דורש מהמדינה לבצע מספר רב של בדיקות בקרב האוכלוסייה הרחבה.
יתרון – בדרך כלל עובדים מתגוררים בסמוך למקום העבודה ובכך יהיה ניתן להחזיר למשק מפעלים שלמים מאותו אזור מגורים.
חסרון – מנגד יהיו אזורי תעשייה שלמים שימשיכו להיות בסגר עד אשר תהיה ירידה מובהקת במקדם ההדבקה של אותו אזור.

צעד תימני
מודל ניסוי ותהייה, שני צעדים קדימה צעד אחורה. מודל זה מאפשר לכל עסק ל"הפשיר" איסורים שחלו עליו ובשלב הבא להחזיר חלק מהאיסורים ששוחררו. זהו מודל זהיר ותלוי באי החמרת התחלואה בארגון.
יתרון – יחסית פשוט לביצוע ומבוסס על מודל "FILO".
חסרון – תהליך ארוך ואיטי מאוד, דבר אשר יכול לשחוק את העובדים והארגון.

הקפסולות
כל תחום עשייה מחולק לקבוצות עבודה אורגניות – קפסולות – המגיעות לעבודה בזמנים שונים (משמרות), כאשר לא מתקיימים מפגשים בלתי אמצעים בין הקבוצות.
יתרון – במידה ואחת מהקפסולות נדבקת בנגיף ונדרשת להיכנס לבידוד, שאר הקפסולות יכולות להמשיך להגיע למקום העבודה ובכך נשמרת רציפות תפקודית.
חסרון – ירידה דרמטית בתפוקה של הארגון לנוכך מספר עובדים קטן יותר בכל רגע נתון.

סיכון – תועלת
במודל זה בוחנים סיכון צפוי אל מול התועלת הצפויה מלקיחת הסיכון לשם קבלת החלטה בתנאי אי וודאות. ארגון יבחן לגבי כל עובד מהי רמת התועלת שלו למפעל אל מול רמת הסיכון להדבקה וימקם אותו בריבוע המתאים (ראה תמונה). העובדים בריבוע הירוק (תועלת גבוהה עם סיכון נמוך) הם אלה שיחזרו ראשונים למעגל העבודה ולאחר בחינה נוספת נחזיר למעגל העבודה גם את העובדים בריבוע הכתום והצהוב (תועלת גבוהה עם סיכון גבוה, תועלת נמוכה עם סיכון נמוך). החזרת העובדים מהריבוע האדום (תועלת נמוכה עם סיכון גבוה) לתעסוקה מלאה תתבצע בכפוף להוספת שכבות מיגון והגברת הפיקוח או חזרה לשגרה מלאה של המשק וסיום המשבר.
יתרון – המודל מתכלל את הצורך של הארגון לחזור לתפוקה מרבית בשילוב העובדים החשובים ביותר תוך לקיחת סיכון מחושב ומנוהל לכל תפקיד.
חיסרון – קיים הקושי לקבוע את סדר החיוניות של העובדים לאור הצורך של כל הגורמים ל"הניעה את המכונה".

הטבחים
במודל הטבחים נחלק את הצוות העובדים לשני חצאים – חצי אחד יעבוד שבוע מהמשרד בעוד החצי השני עובד מהבית וחוזר חלילה.
יתרון – תתאפשר הפחתה משמעותית של כמות העובדים במשרד כך שיתאפשר מרחק משמעותי בין עובד לעובד. כמו כן, כלל העובדים יוכלו לתרום לעשייה גם אם חלק מהזמן הם עושים זאת מהבית, שילוב בין השניים יאפשר לאינטגרציה טובה יותר בין כלל העובדים תוך ניצול סך היכולות בארגון.
חיסרון – לא בכל ארגון ניתן לאפשר לעובדים לבצע עבודה אפקטיבית מהבית.

הנסיכים
מודל 'הנסיכים' יאפשר רק למי שנמצאו בדמו נוגדנים של הווירוס לחזור למעגל העבודה.
יתרון – מודל זה אינו מבדיל בין תחומי העשייה וברמה העקרונית ניתן יהיה להחזיר את כלל המשק למעגל העבודה בו זמנית.
חסרון – המדינה תדרש לבצע בדיקות נוגדנים מקיפות ונרחבות.

שחמט
מקבל השירות הוא המלך והארגון ממלא את תפקיד שאר החיילים על לוח השחמט ומטרתו לשמור על הלקוח מפני וירוס הקורונה תוך הקפדה מחמירה של מירב המגבלות והתנהגות מונעת של כלל העובדים על מנת לאפשר המשך מתן שירותים. מודל זה מתאים בעיקר לארגונים שנותנים שירותי טיפול לאוכלוסיות בסיכון כגון: בתי אבות, נכים וילדים טיפוליים, אך מתאים בעיקרו לעסקים קטנים.

חוק וסדר
זהו מודל שפותח בארגונים ביטחוניים – יחידה קרבית נכנסת לשטח אויב על מנת לבצע משימה למרות ידיעה ברורה על איומים וסכנות. גם ארגון המודע לסכנת הדבקות בנגיף יחזור לעבודה בכפוף 'לניהול סיכונים'. ראשית אוספים מודיעין ומתקפים אותו באופן סיסטמתי, משמע בדיקות תקופתית של מדגם מהעובדים וניתור חולי קורונה. מגדירים מעגלי אבטחה ודרך פעולה לצמצום החשיפה לאיום כגון שמירת מרחק, חבישת מסיכות, אופן קיום ישיבות, רמת הסניטרייה בארגון, חלוקת משמרות ועוד. "בונים" תורת לחימה בחירום ומתרגלים אותה.
יתרון – מודל אחד המשלב בתוכו מודלים נוספים, המספק דרכי פעולה ברורות בכל מצב עבור על עובד בארגון.
חיסרון – דרוש תכנון מוקדם מאוד מורכב בתנאי חוסר וודאות בו אנו נמצאים כיום.

לשבת על הגדר
לא למהר לקחת החלטות, להמתין ולראות איך ארגונים דומים מתנהגים מרגע "ששחררו" את הסגר וללמוד הן מטעויות והן מדרכי פעולה נכונות.
יתרון – לאחר תקופת המתנה הארגון ידע להניע מחדש את גלגליו באופן טוב ואיכותי יותר כאשר "יתגלח" על חשבונם של אחרים.
חסרון – אי ראשוניות, חוסר מקוריות ופספוס הזדמנויות הנוצרות מתנאי שוק חדשים ובילתי מוכרים.

לסיכום, חשוב לזכור שהמשבר אינו רק משבר בריאותי והוא ילווה אותנו כפרטים וכחברה לעוד זמן רב.
זהו משבר כלכלי ותעסוקתי, חברתי ומשפחתי, נפשי, שלטוני, ועולמי.
אנו חייבים לדעת להכיל את המצב, להסתגל אליו, ולהתנהל בתוכו.
כל ארגון, מפעל ועסק יידרש לשלב בין המודלים הנכונים והמתאימים לאופי, לסביבה ולתחום בו הוא פועל. עם ייעוץ וליווי נכון של איש מקצוע נוכל להניע מחדש את גלגלי המשק ולצאת מהמשבר חזקים, יעילים וטובים יותר.
מזמין אתכם להציע מודלים נוספים ודרכים ליישום מודלים אלו בארגון אליו אתם שייכים.

איחולי בריאות לכולנו
עופר גרינבוים לירון,
מומחה בין לאומי בניהול המונים באירועים ומתחמים